<h1>תניא רבתי סימן כ"ד</h1>
<h2>דף צז.</h2>
ועל הקונדיטון שעושין אותו מיין ומדבש ופלפלין ובשמים, מברכין עליו בורא פרי הגפן. וכן הוא בירושלמי [פסחים פ"י ה"א] מהו לצאת בקונדיטון בארבעה כוסות של פסח. מדתני בר קפרא קונדיטון כיין הוא, הדא אמרה יוצאים בו. הילכך מברכין עליו בורא פרי הגפן. וכן מצאתי בשם הר' אביגדור כהן צדק ז"ל שהיינומלין (יין דבש ופלפלין) מברכין עליו בורא פרי הגפן. ויין מבושל שנתבשל אפילו מעט. אין מברכין עליו בורא פרי הגפן אלא שהכל. כך מצאתי בשם רב אבן גיאת. ובשם רבינו יצחק הגדול. ובשם רב פלטוי גאון ז"ל. אבל רבינו ישעיה ז"ל כתב דיין מבושל מברכין עליו בורא פרי הגפן. דאדרבה השביחו מכמות שהיה מתחלה. וכן הוא בירושלמי [שם]. מהו לצאת ביין מבושל. ר' יודא אומר יוצאין ביין מבושל. רבי יודא כדעתיה. דר' יודא שתי ארבעא כסי דפיסחא והדיק רישיה עד עצרת. לפיכך יין מבושל לא יצא מתורת יין ומברכין עליו בורא פרי הגפן.
<h2>דף צז:</h2>
ויין בין מזוג בין שאינו מזוג מברכין עליו בורא פרי הגפן. ויין מגתו נמי מברכין עליו בורא פרי הגפן. ושמרים שסיננן. אעפ"י שיש בהן טעם יין, קיוהא בעלמא הוא ואין מברכין עליו בורא פרי הגפן, אבל השליך שלש מדות מיין בשמרים והוציא מהן ארבע. מברכין עליו בורא פרי הגפן. ומסתברא דוקא כשיש בהן טעם יין.
